אללא עכבר
קילו וחצי של סתייה תהורה
בשער החלל הרוח נושבת קרירה
במה נפתחה, הצגה מתחילה
בלב בהילה בוורידים מחילה
פחד מערום ומבושת פנים
מבעל המאה, מעבד בפנים
לומד לשרת את כל האדונים
רגיל מאופק, לא אלים
בקצה המזלג, על לשון המאזניים
נקשר בגורל, מחזיק בשיניים
טובע בנהר של חירות
ומזדיין בסבלנות.
בחיים הסוררים של אזרח ממורמר
אין הרבה גלוי, והרבה ניסתר
משווק את עצמו במקום נהדר
ופוצח בשיר מיסתורי, לא מוכר
בעולם המופשט של נמלתי התשובה
כו חשוב המרדף מאורוה לאורוה
אין בו שמץ של דעת, טיפה של חמלה
זמן לבדידות ומקום לגאולה
אך יש לו יד בקלחת, מדינה מתפתחת, אנשים שמזדיינים בתחת
בתוך המקלחת ומחוץ למקלחת, בים של דמעות, בפינה הנידחת
ישנם פרחים, פרחחים, ממתקים, אגוזים, תפוזים, תפוחים ותמרים
חומוס, תחינה שווארמה בפיטה, זין בעורך שלא ראית
ואם ראיתה אז לא זיהיתה, אם זיהיתה אז לא גיליתה
קדימה, אחורה, נושא, נשוא, ציפורניים שעדיין לא נקססו
יכולתי לקצר, או לומר הרבה יותר, אך הזמן שלי עבר
אללא עכבר
