יתגדל ויתקדש עד שתרם נעלם

חג שכבר לא יהיה, לא יהיה כמותו

על כברים של העבר התקפלו הירידים

אנשים אשר נסוגו מגדולתו

 

אני שר קדיש לחלום

אני שר קדיש לתקווה

אני שר קדיש לחג שפעם היה כאן

אך נשרף בלהבה השפויה

 

והכל מסביב שפוי, והכל מסביב צפוי

אף אחד לא יכול לזוז, לזוז לכיוון החטא

והמשחר נהפך לקדוש והאמצע הפך ליחיד

והאפור הוא הצבע, הצבע השולט

 

לא יצאתה מחדר הריק, לא בניתה מגדל בבל

לא פרצתה חומות, חומות של תקווה

ואחרי שנקבור את החג, ומניין יאומר "אמן"

נתפזר לבתי אפורים, נטולי הפתעה